Die Nachkommen Noahs und das Haus Abraham

Die Nachkommen Noahs und das Haus Abraham

Kapitel 1: Der Mensch – besitzt  etwas Höheres Göttliches in sich פֶּרֶק א:  הָאָדָם-יֵשׁ בּוֹ מַשֶׁהוּ עֶלְיוֹן אֱלוֹקִי
Kapitel 2: Warum gelten für Nichtjuden andere Gebote
als für Juden?
פֶּרֶק ב: לָמָה  יֵשׁ מִצְווֹת שׁוֹנוֹת לְגוֹי מֵאָשֵׁר לִיהוּדִי?
Kapitel 3: Sollte ein Nichtjude konvertieren? Ist dies
wünschenswert?
פֶּרֶק ג: הַאִם כְּדַאי לְגוֹי לְהִתְגַיֶיר? הַאִם זֶה רָצוּי?
Kapitel 4: Welche Rolle spielt das jüdische Volk in Bezug auf
die ganze Menschheit?
פֶּרֶק ד: מַה תַפְקִידוֹ שֶׁל הָעָם הַיְהוּדִי בְּיַחַס לְכֹל הָאֱנוֹשׁוּת?
Kapitel 5: Wann hatte die Verbreitung der noachidischen
Gebote unter die Nichtjuden begonnen?
ֶּפֶּרֶק ה: מָתָי הֵחֵלָה הֵפַצַתְ מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ בְּקֶרֶב הַגוֹיִים?
Kapitel 6: Welche Möglichkeit der Konvertierung gibt es? פֶּרֶק ו: מַהִי אֶפְשָׁרוּת הַגִיוּר?

 

Die Nachkommen Noahs und das Haus Abrahams

Kapitel 1: Der Mensch – besitzt  etwas Höheres Göttliches in sich

Bei der Erschaffung der Welt und all ihren Geschöpfen ist ausgerechnet der Mensch als Letzter erschaffen worden. Wenn eine Mahlzeit zubereitet wird, sind bekanntlich verschiedene Personen mit der Anordnung des Tisches, mit der Zubereitung der Speisen und andere mit der Tischdekoration beschäftigt. Der Ehrengast, der zur Mahlzeit eingeladen ist, erscheint zuletzt, erst nachdem alles zu seinen Ehren vorbereitet wurde.

Genau so wurde der Mann und die Frau zuletzt erschaffen, nachdem das Licht, die Meere, die Pflanzen, die Tiere und eine ganze Welt erschaffen wurden, wundervoll und interessant, um vom Menschen bewohnt zu werden.

Der Mensch und seine Nachkommen sollten auf der ganzen Erde den Zweck erfüllen, für den sie erschaffen worden sind.

In der Thora 1. Mose - Kapitel 1- 27 heißt es: Und Gott schuf den Menschen ihm zum Bilde, zum Bilde Gottes schuf er ihn; und schuf sie einen Mann und ein Weib.  28 Und Gott segnete sie und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehrt euch und füllt die Erde und macht sie euch untertan und herrscht über die Fische im Meer und über die Vögel unter dem Himmel und über alles Getier, das auf Erden kriecht.  29 Und Gott sprach: Seht da, ich habe euch gegeben allerlei Kraut, das sich besamt, auf der ganzen Erde und allerlei fruchtbare Bäume, die sich besamen, zu eurer Speise, 

Was ist damit gemeint, dass der Mensch nach Gottes Ebenbild erschaffen wurde?

Eine Interpretation ist die, dass der Mensch einen freien Willen hat.

Dies bedeutet, dass der Mensch über eine ähnliche Eigenschaft verfügt, wie sie Gott eigen ist, nämlich die, dass er aus freien Stücken entscheiden kann. Kein Tier hat diese Freiheit, nur wir allein. Wir werden jeden Moment vor die Entscheidung gestellt, was wir tun sollen und dementsprechend wählen wir, Gutes oder Schlechtes zu tun, eine Mitzwa oder umgekehrt, eine Sünde zu begehen.

Auch wenn Gott die Zukunft weiß, hindert dies mich nicht daran, in diesem Moment Gutes oder Schlechtes zu tun.

Dieser Sachverhalt steht im Mittelpunkt der Thora.

Hätten wir keinen freien Willen, so hätte all unser Handeln keinen Wert. Wir wären wie menschliche Roboter.

Was ist der Sinn dahinter? Richtig zu leben, sich moralisch und ethisch zu verhalten, so wie es Gott, der Schöpfer wollte.

Diese, von G‘tt verordneten Werte, wurden in zwei Phasen an zwei verschiedene Menschengruppen verliehen. Vorerst an die ganze Menschheit gerichtet, erteilte Gott den ersten Menschen sechs Gebote und später, zurzeit Noahs noch ein weiteres Gebot, insgesamt sieben Gebote, die sogenannten "7 noachidischen Gebote".

In einer zweiten Phase, nachdem das Volk Israel entstanden war, gab Gott die "Taryag Mitzwot", dies bedeutet:  613 Gebote. Für Juden sind diese Gebote verbindlich, hingegen braucht ein Nichtjude nur einen Teil davon zu erfüllen.

►nach oben

Kapitel 2: Warum gelten für Nichtjuden andere Gebote als für Juden?

Wir haben gelernt, dass den Juden, dem Volk Israel, 613 Gebote auferlegt wurden, während die Nichtjuden nur sieben Gebote zu erfüllen haben.

Hier stellt sich die Frage – warum gibt es diesen Unterschied? Ist denn der Jude nicht ebenso beschaffen wie der Nichtjude und ist sein Körper nicht gleich so wie der seines nichtjüdischen Freundes?

Ja, das stimmt schon – jeder Körper ist gleich – aber der Unterschied liegt in der Seele. Die Seele ist die Lebenskraft in uns. Wir können sie nicht sehen, sie hat weder ein Gewicht noch eine Farbe noch einen Geruch. Daher ist dies eine Glaubenssache, denn Gott hat uns gesagt, dass er den Menschen und die ganze Menschheit und das Volk Israel geschaffen hatte.

Weil Nichtjuden und Juden über unterschiedliche Lebenskräfte verfügen und eine andere Seele haben, unterscheiden sich dementsprechend auch die Gebote, welche die geistige Nahrung des Menschen sind.

Hier ein Beispiel: Ein französisches Unternehmen, stellt zwei Modelle der Automarke Peugeot 306 her. Die Fahrzeuge sehen völlig identisch aus, doch seltsamerweise wird das eine Auto mit Benzin getankt und das andere mit Diesel. Weshalb? Wenn wir die Motorhaube öffnen, erfahren wir den Grund. Wir sehen, dass die Motoren verschieden sind und deshalb jedes Fahrzeug einen anderen Treibstoff benötigt, obwohl sie äußerlich identisch sind.

Ebenso verhält es sich mit Juden und Nichtjuden, welche körperlich gleich aussehen, aber geistig verschieden sind und daher gegenüber Geboten unterschiedlich verpflichtet sind.  

►nach oben

Kapitel 3: Sollte ein Nichtjude konvertieren? Ist dies wünschenswert?

Wer die Einstellung der Christen oder Muslime kennt, der weiß, dass diese Religionen verlangen, dass alle Menschen an ihren, den einzig richtigen Weg glauben.

Nicht so im Judentum. Hier ist es nicht nötig, dass Nichtjuden konvertieren. Möchte ein Nichtjude konvertieren, versucht man ihm vielmehr zu erklären, dass dies nicht nötig sei. Wenn er ein besserer Mensch sein möchte, soll er konsequent und mit Würde die sieben noachidischen Gebote einhalten.

Wird der Nichtjude für die Einhaltung dieser Gebote belohnt?

Sicherlich. Durch die Einhaltung dieser Gebote, weil sie von Gott geboten sind, wird der Nichtjude nicht nur mit einem guten, hochwertigen Leben belohnt, sondern erhält auch den Titel "Gerechter unter den Völkern". Er wird auch "Ger Toschav" [fremder Gebietsansässiger] genannt und hat das Recht, in Israel zu leben. Außerdem erhält er nach seinem Tod Zugang zur jenseitigen Welt, welche für die Gerechten vorbehalten ist.

Der Maimonides – Rabbi Mosche ben Maimon –  schrieb vor 850 Jahren in seinem Buch Mischneh Thora / Yad HaHazakah – Halachot Melachim [Gesetze der Könige], Kapitel 8

"[11] Jeder der die sieben Gebote akzeptiert und sie vorsichtig befolgt, der ist ein Gerechter unter den Völkern und wird der kommenden Welt teilhaftig werden. Dies betrifft denjenigen, der sie akzeptiert und deshalb befolgt, weil sie von Gott, dem Allmächtigen in der Thora geboten wurden und uns durch Mosche, unseren Lehrer, gelehrt wurde, dass diese Gesetze vorerst den Söhnen Noahs befohlen wurden. Falls er sie aber aus einer logischen Entscheidung heraus tut, so ist er weder ein Ger Toshav, noch ein Gerechter unter den Völkern, noch einer ihrer Weisen."

Der Maimonides betont hiermit, die Notwendigkeit, diese Gebote zu erfüllen, nicht nur weil sie normal und logisch vertretbar sind, sondern vor allem deshalb, weil es der Wille Gottes, des Schöpfers des Menschen ist.

Einst, vor 150 Jahren, wandte sich ein Heide namens Aimé Pallière an Rabbi Eliyahu Ben Amozeg und bat ihn, ihn zu konvertieren. Der Rabbi erwiderte ihm, dass dies nicht nötig sei, sondern dass es wichtiger sei, dass er die Gebote akzeptiere, welche Gott den Söhnen Noahs auferlegt hatte. In der Tat begann Aimé Pallière mit der wichtigen Aufgabe, diese Gebote unter vielen Heiden zu verbreiten.

►nach oben

Kapitel 4: Welche Rolle spielt das jüdische Volk in Bezug auf die ganze Menschheit?

Im vorangehenden Kapitel haben wir gelernt, dass die Thora Israels nicht zum Ziel hat, alle Menschen auf der Welt zu Juden zu machen, sondern die Menschen dazu zu bringen, die noachidischen Gebote zu akzeptieren.

So schreibt Maimonides in "Halachot Melachim", Kapitel 8, Abs.10: "Mosche gab die Thora und die Gebote nur an Israel, wie geschrieben steht: "Die Thora ist ein Erbe der Gemeinde Jakobs". Jeder, der aus den anderen Völkern konvertieren möchte sei, wie es geschrieben steht: "wie ihr, so der Konvertierte". Wer aber nicht konvertieren möchte, wird nicht dazu gezwungen, die Thora und die Gebote zu akzeptieren.

So gebot Moses allen, die auf die Welt gekommen sind, gemäß dem Wort des Allmächtigen die noachidischen Gebote zu befolgen. Wer diese Gebote befolgt, der wird an jedem Ort als "Ger Toschav" bezeichnet. Es sind hierzu drei Mitglieder nötig, um ihn zu akzeptieren."

Erklärung: Die Thora Israels ist mit all ihren Geboten nur für Juden oder Konvertierte verbindlich. Das Volk Israel aber ist verpflichtet, alle Menschen dazu zu bringen, die sieben noachidischen Gebote zu befolgen, sei es durch Erklärung oder durch Überzeugungskraft.

Es stellt sich die Frage: Warum haben wir in früheren Generationen keine weit verbreiteten Aktivität dieser Art gesehen? Warum haben wir noch nicht über Aktivitäten der Informationsverbreitung und Propaganda unter den Nichtjuden gehört?

Die Erklärung liegt darin, dass in Zeiten der zunehmenden Ablehnung Israels und des Antisemitismus eine solche Öffentlichkeitsarbeit nicht angebracht ist. Solchen Ideen würde kein offenes Ohr geschenkt.

Erst in unserer Generation, nachdem sich das Volk Israel vermehrt und im Land Israel gesammelt hatte und der Staat Israel gründet wurde, Macht und Anerkennung repräsentierend, erst jetzt sah der Rabbi von Lubawitsch, das Haupt der Chabad-Chassidim, dass die Zeit reif ist, gemäß dem oben genannten jüdischen Gesetz zu handeln.

Tatsächlich begannen die Chabad-Chassidim, die Gebote über Internetseiten, Bücher, Broschüren und Informationskonferenzen zu verbreiten.

Es gelang dem Rabbi von Chabad, Ronald Reagan, den Präsidenten der Vereinigten Staaten von Amerika von der Wichtigkeit der Annahme dieser Gebote zu überzeugen. In der Tat, hatte der Präsident die amerikanischen Bürger aufgerufen, diese Gesetze als Teil eines tugendhaften und besseren Lebens anzunehmen.

►nach oben

Kapitel 5: Wann hatte die Verbreitung der noachidischen Gebote unter die Nichtjuden begonnen?

Die Umsetzung dieses Gebots, über welches wir gelernt haben, dass es das Volk Israel verpflichtet, Maßnahmen zu ergreifen, alle Menschen zu erziehen, gemäß den noachidischen Geboten moralisch zu leben, dies begann vor vielen Generationen.

Über Abraham, unseren Vater, wird erzählt, dass er auf seiner Wanderung ins Land Israel viele "Seelen gemacht" habe.

I Moses 12/ (5) Also nahm Abram sein Weib Sarai und Lot, seines Bruders Sohn, mit aller ihrer Habe, die sie gewonnen hatten, und die Seelen, die sie erworben hatten in Haran; und zogen aus, zu reisen in das Land Kanaan. Und als sie gekommen waren in dasselbe Land Knaan.

Wie kann das sein – hatte er doch noch keine Kinder als er nach Israel kam?

Der Raschi [Rabbi Shlomo Yitzhaki, welcher vor 900 Jahren in Frankreich lebte] erklärt dies so:

 " Abraham brachte Menschen unter die Flügel des göttlichen Geistes, indem er die Männer konvertierte und Sarah die Frauen konvertierte und er sie bezeichnete, als ob er sie gemacht hätte." Dies bedeutet, dass Abraham sie erzog und somit ihren moralischen Status erhöhte. Er formte ihre Persönlichkeit, weshalb dies bezeichnet wird, als ob er sie "gemacht" hätte.

Die Tätigkeit Abrahams war ganz und gar nicht einfach.

Es war eine sehr schwierige Aufgabe.

Maimonides beschreibt die Aktivitäten Abrahams folgendermaßen:

Maimonides, Yad HaHazakah – Avodot Kochavim [Gesetze in Bezug auf Götzendienst], Kapitel 1

"Abraham war vierzig Jahre alt, als er sich seines Schöpfers bewusst wurde. Nachdem er ihn anerkannte und ihn kannte, fing er an, den Bewohnern von Ur Kasdim zu entgegnen und mit ihnen zu diskutieren. Er sagte ihnen, dass sie nicht auf dem richtigen Weg seien  und zerbrach ihre Götzen und begann das Volk zu belehren, dass es sich nicht zieme, ihnen zu dienen, sondern nur dem Gott der Welt. Ihm allein gebührt es, sich zu beugen, zu opfern und Trankopfer zu bringen, damit die Menschen der Zukunft ihn erkennen würden. Alle Götzenbilder sollen zerstört und zu zerbrochen werden, damit sie die Menschen nicht irreführen,  wie diejenigen, welche dachten, es gäbe keine anderen Götter außer diesen….

Er fing an, allen Menschen mit lauter Stimme zu verkünden, dass es nur einen Gott auf der ganzen Welt gäbe und ihm allein sollen sie dienen. Er ging und rief das Volk auf, sich zu versammeln und ging von einer Stadt zur andern und von einem Land zum andern, bis er das Land Kanaan erreichte und verkündete, wie es heißt: "Und er verkündete dort im Namen des Herrn, des ewigen Gottes". Wenn sich die Leute um ihn herum versammelten und ihn fragten, antwortete er jedem einzelnen nach seinem Verstand, bis er sie auf den Weg der Wahrheit zurückführte. Zuletzt versammelten sich Tausende und Zehntausende um ihn herum. Dies waren die Angehörigen des Hauses Abraham. Er pflanzte in ihren Herzen dieses große fundamentale Prinzip, verfasste Bücher darüber und lehrte es Isaak, seinen Sohn."

Wir sehen, dass Abraham nicht nur Tagungen organisiert hatte, an denen sich viele Menschen beteiligten, sondern er lehrte sie auch in persönlichen Gesprächen. Aber was ist damit gemeint, dass er sie konvertierte? Hatte doch Israel die Thora noch nicht am Berg Sinai erhalten?

Selbstverständlich ist nicht gemeint, dass er die Menschen auf den Status eines Juden brachte, sondern eher auf den Status eines "Ger Toschav" (Einwohner mit Wohn- und Niederlassungsrechte), welcher an Gott glaubt und seine Verpflichtungen erfüllt.

Wir haben in der Tat gefunden, dass Menschen bereits noch früher begonnen haben, sich mit diesen Geboten zu befassen.

Die Weisen Israels überliefern uns, dass Schem, Noahs Sohn, und Ever, einer seiner Nachkommen, eine Yeshiva gegründet hatten – eine Art Bildungszentrum – wo sie sich versammelten und diese Gebote studiert hatten und versuchten, diese zu verbreiten. Eine solche Versammlungsstätte wird von den Weisen als "Yeshivat Shem und Ever" bezeichnet.

Diese Yeshiva stärkten und inspirierten Abraham für seine Aktivitäten.

Wir sind überzeugt, dass diese Mitzwa und die entsprechenden Aktivitäten erfolgreich sein werden, der ganzen Menschheit den Glauben an Gott näher zu bringen.

Jerusalem wird das Zentrum des Lernens und der Ausbildung sein, für alle, deren Herz sich zum Glauben an Gott angezogen fühlt.

So sagt der Prophet:

Selbst der Prophet Zephanja befasste sich mit diesem Punkt

Buch Zephanja Kapitel 3

Auch in jüdischen Gebeten, welche mit "Alenu leschabeach" [Uns liegt ob, den Herrn Aller zu preisen] abschließen, beten wir:

"Ewiger, unser Gott, wir hoffen daher bald Deine majestätische Pracht zu sehen; die Götzen von der Erde zu entfernen, so dass die falschen Götter vernichtet werden;

die Welt unter deiner Herrschaft zu verbessern, damit alle deinen Namen anrufen; alle Gottlosen an dich zu verweisen, so dass alle Bewohner der Welt erkennen werden, dass vor Dir sich jedes Knie beugen und jede Zunge Treue schwören muss. Vor Dir, ewiger, unser Gott, werden sie sich beugen und fallen, deinen herrlichen Namen ehren und das Joch Deines Königreichs auf sich nehmen."

An Rosch Haschana, am Tag, an dem Adam, der Vater der Menschheit erschaffen wurde, beten wir nach jüdischer Tradition am Donnerstag, ein Gebet der Zuversichtlich, dass sich die Menschheit auf ein höheres Niveau des Glaubens und der Moral begeben wird.

Aus dem Gebetbuch von Rosch Haschana: Und alle werden kommen, Dir zu dienen, und deinen ruhmvollen Namen zu segnen, sie werden deine Gerechtigkeit auf den Inseln verkünden. Völker, die Dich nicht kannten, werden Dich suchen und Dich bis ans äußerste Ende der Erde preisen.
Sie werden sagen: "sein Ausmaß hat keine Grenzen" 

Sie werden sich von ihrem Aberglauben abwenden und sich ihrer Götzen schämen. Schulter an Schulter werden sie Dir dienen. Wer Dein Angesicht sucht, wird Deiner gewahr werden, klar wie die Sonne  und die Macht deines Reiches erkennen. Sie werden diejenigen lehren, welche sich irren und Deine Stärke rühmen, Deine allmächtige Erhabenheit loben, Dich mit Ehrfurcht preisen  und Dich mit der Krone der Herrlichkeit krönen. 

Möge Gott es uns bescheren, dass wir diese wichtige Phase mit eigenen Augen miterleben dürfen. Amen!

Warum hat Volk Israel in der heutigen Zeit eine grössere Verpflichtung, die Botschaft der Thora an alle Nationen weiter zugeben und zu lehren? 

Wir glauben, dass die Welt nicht still steht. Der Welt dreht sich weiter zu eine höhere Ebene, der Schlusspunkt ist, die globale Erlösung aller Nationen.

Diese wird in den Propheten an verschiedenen Stellen Kund getan. Eines der wichtigsten Prophezeiungen besagt, dass in dieser Zeit, der Glaube an einen einzigen G’tt und einheitlichen G’tt, wird dann in aller Menschen Herzen sein. Es kommt die Zeit, wo alle Menschen dann aufhören Götzen Sterne, Geister, Geister und Dämonen, und selbst gemachte Götter anzubeten und an diese zu glauben. Und auch an Menschen, die man zu Götter gemacht hat.

Die ganze Menschheit wird dann erkennen und anerkennen den einzigen und wahren G’tt, der die Kraft und Macht hat, die ganze Schöpfung in Bewegung zu bringen. Diese Erkenntnis werden alle Nationen aus der Überzeugung erhalten, die das Volk Israel bereits besitzt. Jerusalem und der Tempel, der wieder gebaut wird, wird dann zu einem globalen Zentrum werden, für alle Menschen. Es wird der Ort sein, wo alle Kraft schöpfen, mit G’tt Verbindung treten in Gemeinschaft mit dem Volk Israel.  

So sehen wir die Worte des Propheten Jesaja, der da sagt in Kapitel 2.20 Zu der Zeit wird jedermann wegwerfen seine silbernen und goldenen Götzen, die er sich hat machen lassen, anzubeten,“

Dieser Vers besagt, dass die Menschen alle Arten von Weltanschauungen ablegen werden. Sie werden dann erkennen, dass alle bisherigen Erkenntnisse und Anschauungen falsch waren. Und sie werden sich, mit Israel zusammen, an den Einzigen und Alleinigen G’tt verbinden.

Wir fühlen stark, dass in der jetzigen Zeit, die Erlösung unmittelbar bevorsteht. Aber eigentlich hat sie schon bereits begonnen. Es gibt viele Schritte die uns dorthin bringen.

Einige Schritte sind bereits erkennbar:

Einsammlung des Volkes Israel.

Gründung des Staates Israel, aufbauen und bebauen des Heiligen Landes.

Einrichtung und aufbauen von Zentren zu Studium der Thora, Tagungen und Bauen von Synagogen.

Alle diese Schritte sind und waren Vorbereitungen und Kräfte sammeln, auf die Phase des Lichts und der Erkenntnis.

Wenn das Volk Israel nicht in diese Richtung läuft, und die Aufgaben, die der EWIGE uns aufgetragen hat, nicht erfüllt mit Kraft und Herausforderungen, die ihm auferlegten Aufgaben; nicht durchführt;   dann ruht auf dem Volk eine Strafe.

S0 ist in der Midrasch (mündliche Thora) beschreiben; Leviticus Rabbe, Kapitel 6 - Absatz 5: „wenn ihr meine Göttlichkeit an die Nationen nicht weiter erzählt, so werde ich es von euch als Schuld verlangen.“

Das Zitat des Propheten Jeremias von Kapitel 16 Absatz 19 lautet: „HERR, du bist meine Stärke und Kraft und meine Zuflucht in der Not. Die Heiden werden zu mir kommen von der Welt Enden und sagen: Unsre Väter haben falsche und nichtige Götter gehabt, die nichts nützen können“

Und Zitat das künftige Heil für die Völker; Sacharja 8.22: „Also werden viele Völker und die Heiden in Haufen kommen, zu suchen den HERRN Zebaoth zu Jerusalem, zu bitten vor dem HERRN. 
  23-So spricht der HERR Zebaoth: Zu der Zeit werden zehn Männer aus allerlei Sprachen der Heiden einen jüdischen Mann bei dem Zipfel ergreifen und sagen: Wir wollen mit euch gehe; denn wir hören, dass Gott mit euch ist.“

Dies ist die Rolle des Volkes Israel, den wahren und reinen Glauben in der Welt zu erwecken, an all jenen die sich für das Vermächtnis Israel, die Thora interessieren. 

►nach oben

6. Kapitel: Welche Möglichkeit der Konvertierung gibt es?

Wir haben gelernt, dass ein Nichtjude nicht zu konvertieren braucht und kein Jude sein muss, auch wenn diese Möglichkeit besteht. Falls ein Nichtjude ein starkes inneres Bedürfnis empfindet, dem Volk Israel und dessen Schicksal und Glauben anzugehören, wendet er sich an die Rabbiner Israels und bittet, die Gesetze zu lernen, um zum Judentum zu konvertieren.

In der ersten Phase wird man ihm erklären, dass dies nicht nötig sei und er als Nichtjude mit der Einhaltung der noachidischen Gesetze eine sehr wichtige Aufgabe zu erfüllen hätte. Weiter wird man ihm erklären, dass für einen Juden die Erfüllung von 613 Geboten mit allen Einzelheiten der Gesetze ganz und gar nicht einfach sei.

Falls er sich aber trotz aller Schwierigkeiten dennoch entscheidet, in jeder Hinsicht Jude zu werden, wird man sich freuen, ihn in einer Studiengruppe aufzunehmen, wo er die Thora studieren und sich dementsprechend auf eine Prüfung vorbereiten kann, welche von drei sogenannten Dayanim abgenommen wird. Ein Dayan ist im jüdischen Gesetz ein Rabbiner in Kompetenz eines Richters.

Falls der Nichtjude die Prüfung besteht und erklärt, dass er die Absicht hat, die Thora und ihre Gebote zu akzeptieren, stehen ihm noch zwei weitere Schritte bevor:

Das Ritual der Beschneidung und die Mikwe.

Die Beschneidung symbolisiert den Bund zwischen Gott und den männlichen Nachkommen des jüdischen Volkes mit dem Blut. Abraham vollzog diesen Bund am 8 Tag nach der Geburt Isaacs. Bei der Beschneidung wird die Penisvorhaut beschnitten, welche dem Körper von Geburt an angeboren ist. Dieses kleine Stückchen Fleisch, welches die Eichel des Penis bedeckt, wird entfernt.

Das zweite Ritual ist das Eintauchen in die Mikwe. Die Mikwe ist ein Becken, in welchem Regenwasser gesammelt wird. Durch das Eintauchen in die Mikwe werden wir von Verunreinigung gereinigt. Zum Beispiel tauchen Jüdinnen jeden Monat täglich während ca. 12 Tagen nach Beginn ihrer Menstruation in die Mikwe ein. Es gibt solche, welche vor Shabbat oder Feiertagen in die Mikwe gehen.

Nach der Beschneidung und der Mikwe ist der Nichtjude im Prinzip ein Jude geworden. Laut der geheimen Weisheit der Thora erhält er im Moment des Eintauchens eine Art neue und einzigartige Seele und ist von dem Augenblick an Jude in jeder Hinsicht.

In der Bibel werden ein paar Nichtjuden erwähnt, welche sich entschlossen hatten, sich dem jüdischen Volk anzuschließen und dazuzugehören und die Verpflichtungen der Thora auf sich zu nehmen.

So fanden wir z.B. Jethro, Moses Schwiegervater, der ehemalige geistige Führer von Midian, der mit verschiedenen Arten von Götzendienst vertraut war und sich vor Götzenfiguren verbeugte. Aber dank Moses, der seine Tochter Zippora geheiratet hatte, näherte er sich dem jüdischen Glauben und konvertierte zum Judentum.

In einer späteren Epoche, zur Zeit der Richter, taucht Ruth auf, die Urgroßmutter von König David.  Sie stammte vom Volk der Moabiter und befolgte hartnäckig das Verfahren der Konvertierung. Schließlich wurde einer ihrer Nachkommen, David, König von Israel.

►nach oben

בְּנֵי נֹחַ וּבֵּית אַבְרָהָם

פֶּרֶק א:  הָאָדָם-יֵשׁ בּוֹ מַשֶׁהוּ עֶלְיוֹן אֱלוֹקִי

בְּתַהֲלִיךְ בְּרִיאַת הָעוֹלָם, עַל כֹּל הַיְצוּרִים בּוֹ, נִיכָּר הָאָדָם דַוְוקָא בְּכָךְ שֶׁנִבְרָא אַחֲרוֹן. כַּיָדוּעַ בָּעֵת שֶׁמְכִינִים סְעוּדָה, עֲמֵלִים אֲנָשִׁים שׁוֹנִים עַל סִידוּר הַשׁוּלְחָן, הֲכָנַת הַמַאֲכָלִים, עִיצוּב הַשׁוּלְחָן וְקִישׁוּטוֹ. אוֹרֵחַ הַכָּבוֹד שֶׁהוּזְמַן לִסְעוּדָה מַגִיעַ אַחֲרוֹן כִּי הַסְעוּדָה הִיא לִכְבוֹדוֹ.

מַמָשׁ כָּךְ - אַחַר בְּרִיאַת הָאוֹר וְהַיָמִים, הַצְמַחִים וְהַחַיוֹת, עוֹלָם  שָׁלֵם מוּפְלָא וּמְעַנְיֵין, לְבַסוֹף נִבְרָא הָאָדָם וְאִשְׁתוֹ.

הָאָדָם וְצֶאֱצָאָיו, אָמוּר לְהִשְׁתַמֵשׁ בְּכֹל הָעוֹלָם לַמַטָרָה שֶׁעֲבוּרָה הוּא נוֹצַר.  וְכָךְ  נֶאֱמַר בַּתוֹרָה:

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית פֶּרֶק א' (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

מָה הַכַּוָונָה שֶׁנִבְרָא הָאָדָם בְּצֶלֶם אֱלוֹקִים?
אֶחָד הַפֵּירוּשִׁים הוּא שֶׁיֵשׁ לוֹ לָאָדָם בְּחִירָה חוֹפְשִׁית.

כַּוָונַת הַדְבָרִים שֶׁיֵשׁ לָאָדָם תְכוּנָה הַדוֹמָה לִתְכוּנָה שֶׁל אֱלוֹקִים וְהִיא הַבְּחִירָה וְהַחוֹפֶשׁ לְהַחְלִיט. אֵין לְבַעֲלֵי חַיִים חוֹפֶשׁ זֶה, אֲבָל לָנוּ יֵשׁ. לָנוּ יֵשׁ כֹּל רֶגַע מִבְחָן מַה נַעֲשֶׂה וּמֶה נִבְחַר,  לַעֲשׂוֹת דְבָרִים טוֹבִים אוֹ רָעִים. לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אוֹ הַהֵפֶךְ-עֲבֵירָה.

גַם אִם יוֹדֵעַ אֱלוֹקִים מַה יִהְיֶה בְּעָתִיד, אֵין זֶה מַגְבִּיל אוֹתִי כַּרֶגַע מִלַעֲשׂוֹת טוֹב אוֹ רָע.

עִנְיַן זֶה הוּא מֶרְכָּזִי בַּתוֹרָה.

אִם לֹא הָיְתָה לָנוּ הַבְּחִירָה הַחוֹפְשִׁית, הֲרֵי לֹא הָיָה עֵרֶךְ לְמַעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ. הָיִינוּ כְּמוֹ רוֹבּוֹטִים אֱנוֹשִׁיִים.

וּמַהִי אוֹתָה מַטָרָה? לִחְיוֹת חַיִים נְכוֹנִים, מוּסָרִיִים, וְעֵרְכִיִים כְּפִי שֶׁצִיוָוה וְרָצָה הַבּוֹרֵא – אֱלוֹקִים.

עֲרָכִים אֵלוּ שֶׁצִיוָוה הַשֵׁם, יִרְדוּ בִּשְׁנֵי שְׁלַבִּים לִשְׁתֵי קְבוּצוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. בִּתְחִילָה  לְכֹל הַמִין הָאֱנוֹשִׁי צִיוָוה ה' אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן 6 מִצְווֹת וּמְאוּחָר יוֹתֵר בִּיְמֵי נֹחַ נוֹסְפָה עוֹד מִצְוָוה. סָךְ הַכֹּל 7 מִצְווֹת הַנִקְרָאוֹת 'שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ'.

בַּשָׁלָב הַשֵׁנִי, אַחַר שֶׁנוֹצַר עַם יִשְׂרָאֵל, נָתַן ה' תוֹרָה עִם מִצְווֹת רַבּוֹת-תַרְיָ"ג כְּלוֹמַר 613 מִצְווֹת.  מִצְווֹת אֵלוּ מְחוּיָיב בָּהֶם יְהוּדִי, אֲבָל גוֹי חַיָיב לְקַיֵים רַק חֵלֶק מִמִצְווֹת אֵלוּ.

 ►לחזור

פֶּרֶק ב: לָמָה  יֵשׁ מִצְווֹת שׁוֹנוֹת לְגוֹי מֵאָשֵׁר לִיהוּדִי?

לָמַדְנוּ שֶׁהַיְהוּדִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִצְטַווּ לְקַיֵים 613 מִצְווֹת, בְּעוֹד שֶׁגוֹי חַיָיב לְקַיֵים 7 מִצְווֹת.

וְנִשְׁאַל מַדוּעַ קַיָים הֶבְדֵל זֶה?  הָרֵי הַמִבְנֶה שֶׁל יְהוּדִי וְגוֹי הוּא מַמָשׁ זֵהֶה, הַגוּף שֶׁל הַיְהוּדִי לֹא שׁוֹנֶה מֵהַגוּף שֶׁל חֲבֵרוֹ הַגוֹי?

אָכֵן כֵּן. הַגוּף שֶׁל כּוּלָם הוּא זֵהֶה. אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵל בִּנְשָׁמָה.  הַנְשָׁמָה הִיא כֹּח הַחַיִים שֶׁיֵשׁ בָּנוּ. לֹא נִיתַן לִרְאוֹתוֹ,  אֵין לָה מִשְׁקָל אוֹ צֶבַע אוֹ רֵיחַ.

לָכֵן יֵשׁ לְקַבֵּל דָבָר זֶה כֶּאֱמוּנָה, כִּי כָּךְ אָמַר לָנוּ הַשֵׁם, שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וְגַם אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

אִם כֵּן, כֵּיוָון שֶׁיֵשׁ לַגוֹי וְלִיהוּדִי כּוֹחוֹת חַיִים שׁוֹנִים, נְשָׁמָה שׁוֹנָה, לָכֵן גַם הַמִצְווֹת שֶׁנוֹתְנוֹת מָזוֹן רוּחָנִי לְאָדָם, שׁוֹנוֹת אֵצֶל גוֹי מֵאָשֵׁר אֵצֶל יְהוּדִי.

אוּלַי נִיתֵן דוּגְמָא: חֶבְרָה צָרְפָתִית שֶׁיִיצְרָה שְׁנֵי דְגָמִים שֶׁל  מְכוֹנִית מִדֶגֶם פּיז'וֹ 306. הַמְכוֹנִיוֹת נִרְאוֹת מַמָשׁ אוֹתוֹ דָבָר אַךְ לְמַרְבֶּה הַפֶּלֶא, רֶכֶב אֶחָד מְתַדְלְקִים בְּבֶנְזִין וְאֶת חֲבֵרוֹ בְּסוֹלֶר. לָמָה?  אִם נָרִים אֵת מִכְסֶה הַמָנוֹעַ, נְגַלֶה אֶת הַתְשׁוּבָה. נִרְאֶה מְנוֹעִים שׁוֹנִים וְלָכֵן הַמָזוֹן שֶׁל כֹּל רֶכֶב שׁוֹנֶה, לַמְרוֹת שֶׁמִבַּחוּץ הֵם נִרְאִים מַמָשׁ זֵהִים.

כָּךְ יְהוּדִי וְגוֹי נִרְאִים זֵהִים בַּגוּף, אַךְ יֵשׁ הֶבְדֵל נָשַׁמְתִי, וְלָכֵן יֵשׁ הֶבְדֵל בְּחִיוּב הַמִצְווֹת.

►לחזור

פֶּרֶק ג: הַאִם כְּדַאי לְגוֹי לְהִתְגַיֶיר? הַאִם זֶה רָצוּי?

מִי שֶׁמַכִּיר אֶת הַגִישָׁה הַנוֹצְרִית אוֹ הַמוּסלְמִית, יוֹדֵעַ שֶׁהַדָתוֹת הַלָלוּ מְחַיְיבוֹת שֶׁכֹּל בְּנֵי הָאָדָם יִהְיוּ בְּהֶכְרֵחַ מַאֲמִינִים רַק בְּדֶרֶךְ אַחַת שֶׁלָהֶם.

לֹא כָּךְ הַדָבָר בַּגִישָׁה הַיְהוּדִית.  אֵין צוֹרֵךְ שֶׁגוֹיִים יִתְגַיְירוּ. גוֹי שֶׁבָּא לְהִתְגַיֵיר מְנַסִים לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאֵין צוֹרֵךְ בְּכָךְ. וְאִם שְׁאִיפָתוֹ לִהְיוֹת אָדָם טוֹב יוֹתֵר, רָאוּי שֶׁיְקַיֵים בַּהַקָפָה וְהִידוּר אֶת 7 הַמִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ.

הַאִם יֵשׁ לַגוֹי שָׂכַר עַל קִיוּם מִצְווֹת אֵלוּ?

וַדַאי.  קִיוּם מִצְווֹת אֵלוּ,  בִּגְלַל שֶׁהַשֵׁם צִיוָוה אוֹתָן,  מְזַכֶּה אֶת אוֹתוֹ אָדָם לֹא רַק לִחְיוֹת חַיִים טוֹבִים וְעֶרְכִיִים,  אֶלָא יֵשׁ לוֹ תוֹאַר שֶׁל כָּבוֹד-'חָסִיד אוּמוֹת הָעוֹלָם'. כְּמוֹ כֵן הוּא נִקְרָא 'גֵר תוֹשָׁב' וְזַכַּאי לַגוּר בְּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל.  דַבָר נוֹסָף יִזְכֶּה אַחַר מוֹתוֹ לַעוֹלָם הַבָּא הַשָׁמוּר לַצַדִיקִים.

וְכָךְ כּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם-רַבִּי מֹשֶׁה בֵּן מַיְימוֹן לִפְנֵי 850 שָׁנָה בְּסִפְרוֹ 'יָד הַחֲזָקָה' הִלְכוֹת מְלָכִים פֶּרֶק ח (יא): כָּל הַמְקַבֵּל שֶׁבַע מִצְווֹת וְנִזְהַר לַעֲשׂוֹתָן הֲרֵי זֶה מֵחֲסִידֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לַעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא שֶׁיְקַבֵּל אוֹתָן וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁצִוָוה בָּהֶן הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתוֹרָה, וְהוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁבְּנֵי נֹחַ מִקוֹדֶם נִצְטַווּ בָּהֶן, אֲבָל אִם עַשֲׂאָן מִפְּנֵי הֶכְרֵעַ הַדָעַת אֵין זֶה גֵר תוֹשָׁב וְאֵינוֹ מֵחֲסִידֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם וְלֹא מְחֲכְמֵיהֶם.

הָרַמְבַּ"ם מַדְגִישׁ שֶׁיֵשׁ צוֹרֵךְ לְקַיֵים אֶת הַמִצְווֹת הַלְלוּ, לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁהֵם נוֹרְמָלִיוֹת וּמוּצְדָקוֹת לְפִי הַהִגָיוֹן, אֶלָא בְּעִיקָר מִפְּנֵי שֶׁזֶה רָצוֹן הָאֱלוֹקִים בּוֹרֵא הָאָדָם.

בִּזְמַנוֹ, לִפְנֵי 150 שָׁנָה, פָּנָה גוֹי אֶחָד בְּשֵׁם איימה פאלייר אֶל הָרַב אֱלִיהוּ בֵּן אמוזג. הוּא בִּיקֵשׁ מִמֶנוּ לְהִתגַיֵיר. הָרַב אָמַר לוֹ שֶׁאֵין צוֹרֵךְ בַּדָבָר, וְיוֹתֵר חָשׁוּב שֶׁיְאַמֵץ אֶת הַמִצְווֹת שֶׁהוֹעִיד אֱלוֹקִים לִבְנֵי נֹחַ. וְאָכֵן  איימה פאלייר הֵחֵל בִּמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה שֶׁל הֲפָצַת הַמִצְווֹת הַלְלוּ לְגוֹיִים רַבִּים.

פֶּרֶק ד: מַה תַפְקִידוֹ שֶׁל הָעָם הַיְהוּדִי בְּיַחַס לְכֹל הָאֱנוֹשׁוּת?

רָאִינוּ בַּפֶּרֶק הַקוֹדֶם שֶׁאֵין מַטְרָתָה שֶׁל תוֹרַת יִשְׂרָאֵל לְהָפוֹךְ אֶת כָּל בְּנֵי תֵבֵל לִיהוּדִים. תוֹרַת יִשְׂרָאֵל מוֹרֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא אֶת בְּנֵי הָאָדָם לְקַבָּלַת  מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ.

וְכָךְ כּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם הִלְכוֹת מְלָכִים פֶּרֶק  ח, הָלָכָה י: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הַנְחִיל הַתוֹרָה וְהַמְצַוּוֹת אֶלָא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶאֱמַר 'מוֹרָשָׁה קֹהֶלֶת יַעֲקֹב', וּלְכֹל הָרוֹצֶה לְהִתגַיֵיר מִשְׁאָר הָאוּמוֹת, שֶׁנֶאֱמַר 'חָכַם כְּגֵר', אֲבָל מִי שֶׁלא רָצָה אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְקַבֵּל תוֹרָה וּמִצְווֹת,

וְכֵן צֻוָוה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִפִּי הַגְבוּרָה לֶאֱכוֹף אֶת כֹּל בָּאֵי הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִצְווֹת שֶׁנִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וְהַמְקַבֵּל אוֹתָם, הוּא הַנִקְרָא גֵר תוֹשַׁב בְּכֹל מָקוֹם, וְצָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים.

הֶסְבֵּר דְבָרָיו. תוֹרַת יִשְׂרָאֵל עַל כֹּל מִצְווֹתֵיה מְיוּעָדוֹת  וּמֵחַיָיבוֹת רַק מִי שֶׁהוּא יְהוּדִי אוֹ הִתגַיֵיר. אֲבָל יֵשׁ חוֹבָה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְכוֹף כְּלוֹמַר לְהָבִיא לְכָךְ בֶּהֶסְבֵּר וְשִׁכְנוּעַ,  אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁיְקַיְימוּ 7 מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ.

וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל,  מַדוּעַ לֹא רָאִינוּ בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים פְּעִילוּת עֲנָפָה בִּתְחוּם זֶה? לֹא שָׁמַעְנוּ עַל פְּעִילוֹת שֶׁל שִׁכְנוּעַ וְהַסְבָּרָה בְּקֶרֶב הַגוֹיִים?

תְשׁוּבָה לְכָךְ, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁבִּתְקוּפוֹת שֶׁל שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל וְאַנְטִישֵׁמִיוּת גוֹאָה, אֵין מָקוֹם לִפְעִילוּת הַסְבָרָה כָּזוֹ. הָאוֹזְנַיִים לֹא פְּתוּחוֹת לִשְׁמוֹעַ הַצָעָה זוֹ.

אֻמְנָם בְּדוֹר שֶׁלָּנוּ, בְּעֵת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ וּמִתְקַבֵּץ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְקָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לָה כָּבוֹד וְעוֹצְמָה. בְּדוֹר זֶה רָאָה הָרַבִּי מִלְיוּבָּבִיץ' נָשִׂיא חֲסִידוּת חַבָּ"ד, שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לִפְעוֹל  כְּפִי הַהֲלָכָה שֶׁכָּתְבָה לְמַעְלָה.

 וְאָכֵן חֲסִידֵי חַבָּ"ד מְנַסִים לְהָפִיץ אֶת הַמִצְוּוֹת בְּאֲתָרֵי אִינְטֶרְנֶט,  בִּסְפָרִים וְחוֹבְרוֹת וּבְכִינוּסֵי הַסְבָרָה.

 הָרַבִּי שֶׁל חַבָּ"ד הִצְלִיחַ לְהַסְבִּיר וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת נָשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית מַר רונלד רייגן,   בַּחֲשִׁיבוּת אִימוּץ מִצְווֹת אֵלוּ. וְאָכֵן הַנָשִׂיא קָרָא לְאֶזְרָחֵי אַרְהַ"ב לְאַמֵץ אֶת הַמִצְווֹת הַלָלוּ כְּחֵלֶק מֵחַיִים מוּסָרִיִים וּנְכוֹנִים יוֹתֵר.

►לחזור

פֶּרֶק ה: מָתָי הֵחֵלָה הֵפַצַתְ מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ בְּקֶרֶב הַגוֹיִים?

הָלְכָה זוֹ שֶׁלָמַדְנוּ, שֶׁחוֹבָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל  לִפְעוֹל  וּלְחַנֵךְ אֶת כּל בְּנֵי הָאָדָם לִהְיוֹת מוּסָרִיִים עַל פִּי מִצוות בְּנֵי נֹחַ, פְּעוּלָה זוֹ הֵחֵלָה לִפְנֵי דוֹרוֹת רַבִּים.

עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱמַר בְּלֶכְתוֹ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - בְּרֵאשִׁית פֶּרֶק יב (ה): "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן"

וְכִי אַבְרָהָם עָשָׂה נְפָשׁוֹת, וַהֲרֵי לֹא הָיוּ לוֹ עֲדַיִין יְלָדִים  בָּעֵת שֶׁהָלַךְ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?

 אֶלָא מַסְבִּיר רַשִׁ"י [ רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי שֶׁחַי לִפְנֵי 900 שָׁנָה בְּצָרְפַת'שֶׁהֶכנִיסָן תַחַת כַנְפֵי הַשְׁכִינָה. אַבְרָהָם מְגַיֵיר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶירֶת הַנָשִׁים, וּמַעָלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלוּ עֲשָאוּם'. כַּוָונַת הַדְבָרִים שֶׁאַבְרָהָם חִינֵךְ אוֹתָם וְהֵרִים אֶת דַרְגָתָם הַמוּסָרִית. הוּא עִיצֵב אֶת הָאִישִׁיוּת שֶׁלָהֶם, וְלָכֵן זֶה נִקְרָא כְּאִילוּ עָשָׂה אוֹתָם.

 פְּעִילוֹת זוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיְתָה קַלָה כְּלַל.

זוֹ הָיְתָה עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאוֹד.

וְכָךְ מְתָאֵר הַרַמְבַּ"ם אַתְ הַפְּעִילוֹת שֶׁל אַבְרָהָם: רַמְבַּ"ם יָד הַחְזָקָה - הִלְכוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים - פֶּרֶק א: וּבֵן אַרְבָּעִים שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, כֵּיוָון שֶׁהִכִּיר וְיָדַע, הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְשׁוּבוֹת עַל בְּנֵי אוּר כַּשְֹדִים וְלַעֲרוֹךְ דִין עִמָהֶם, וְלוֹמַר שֶׁאֵין זוֹ דֶרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁאַתֶם הוֹלְכִים בָּה. וְשִׁיבֶּר הַצַלְמִים וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעַם, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבוֹד, אֶלָא לֶאֱלוֹהֵ הָעוֹלָם, וְלוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַחֲווֹת וּלְהַקְרִיב וְלִנְסֹךְ כְּדֵי שֶׁיַכִּירוּהוּ כֹּל הַבְּרוּאִים הַבָּאִים, וְרָאוּי לְאַבֵּד וּלְשַׁבֵּר כֹּל הַצוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִטְעוּ בָּהֶן כֹּל הָעָם, כְּמוֹ אֵלוּ שֶׁהֵם מְדָמִים שֶׁאֵין שָׂם אֱלוֹהַ.  וְהִתְחִיל לַעֲמוֹד וְלִקְרוֹא בְּקוֹל גָדוֹל לְכֹל הָעוֹלָם, וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵשׁ שָׂם אֱלוֹהַ אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ רָאוּי לַעֲבוֹד. וְהָיָה מְהֲלֵךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר, וּמִמַמְלָכָה לְמַמְלָכָה, עַד שֶׁהִגִיעַ לְאֶרֶץ כְנַעַן וְהוּא קוֹרֵא שֶׁנֶאֱמַר 'וְיִקְרָא שֵׁם בְּשֵׁם ה' אֶל עוֹלָם' וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָעָם מִתְקַבְּצִין אֶלָיו וְשׁוֹאֲלִין לוֹ עַל דְבָרָיו, הָיָה מוֹדִיעַ לְכֹל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַעְתוֹ, עַד שֶׁיַחֲזִירֵהוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, עַד  שֶׁנִתְקַבְּצוּ אֶלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וְהֵם אֲנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם, וְשָׁתַל בְלִבָּם הָעִיקָר הַגָדוֹל הַזֶה, וְחִבֵר בּוֹ סְפָרִים וְהוֹדִיעוּ לְיִצְחָק בְּנוֹ.

רוֹאִים אָנוּ שֶׁאַבְרָהָם גַם אִרְגֵן כִּינוּסִים רַבֵּי מִשְׁתַתְפִים, אַךְ גַם הִדְרִיךְ אִישִׁית אֲנָשִׁים רַבִּים. אַךְ מַה הַכַּוָונָה שֶׁהוּא גִיֵיר אוֹתָם? וַהֲרֵי טֶרֶם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תוֹרָה בְּהַר סִינַי?

אֶלָא וַדַאי הַכַּוָונָה, שֶׁהוּא הֵבִיא אוֹתָם לֹא לְמַעֲמָד שֶׁל יְהוּדִי, אֶלָא לְמַעֲמָד שֶׁל גֵר תוֹשָׁב, שֶׁמַאֲמִין בָּאֱלוֹקִים וּמְקַיֵים אֶת חוֹבוֹתָיו.

אֻמְנָם מָצָאנוּ, שֶׁעוֹד קוֹדֶם לָכֵן הֵחֵלוּ לַעֲסוֹק בְּמִצְווֹת אֵלוּ.

חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים לָנוּ שֶׁשֵׁם בְּנוֹ שֶׁל נֹחַ, וְכֵן עֵבֶר שֶׁהָיָה מִצֶאֱצָאָיו, הֵקִימוּ יְשִׁיבָה-מְרַכָּז לִימוּדִי, בּוֹ עָסְקוּ וּבִרְרוּ אֶת הַמִצְווֹת הַלְלוּ, וְנִיסוּ לְהָפִיץ אוֹתָם. מָקוֹם זֶה נִקְרָא בְּפִי חֲכָמֵינוּ 'יְשִׁיבַת שֵׁם וְעֵבֶר'.

יְשִׁיבָה זוֹ נָתְנָה כֹּח וְהַשְׁרָאָה  לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּפְעִילוּתוֹ.

אָנוּ בְּטוּחִים שֶׁהַמִצְוָוה וְהַפְּעִילוּת הָזוֹ תַצְלִיחַ וְכֹל בְּנֵי הָאָדָם יִתְקָרְבוּ אֶל הָאֱמוּנָה בְּהַשֵׁם.

יְרוּשָׁלַיִם תִהְיֶה מֶרְכָּז שֶׁל לִימוּד וְהַדְרָכָה לְכֹל מִי שֶׁלִיבּוֹ נִמְשַׁךְ אַל הָאֱמוּנָה בְּהַשֵׁם.

 כָּךְ אוֹמֵר הַנָבִיא

גַם הַנָבִיא צְפַנְיָה נָגַע בִּנְקוּדָה זוֹ. סֵפֶר צְפַנְיָה פֶּרֶק ג:

גַם בִּתְפִילָה  שֶׁל הַיְהוּדִי הַמְסַיֶימֶת אֶת הַתְפִילָה "עֲלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" אָנוּ מְבַקְשִׁים:

'עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָֹר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ. וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ.

בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה, יוֹם בּוֹ נוֹלַד אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲבִי הָאֱנוֹשׁוּת, עַל פִּי הַמָסוֹרֶת הַיְהוּדִית, בְּיוֹם זֶה אָנוּ מִתְחַנְנִים בַּתְפִילָה וּבְטוּחִים שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת תִתְעַלֶה לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה שֶׁל אֱמוּנָה וּמוּסָר.

מַחְזוֹר לְרֹאשׁ הַשָׁנָה: וְיֶאֱתָיוּ [ יבואו] כֹל לְעָבְדֶךָ. וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ. וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ. וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ. וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'. וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם.[יעזבו את האמונות הכופרות]  וְיַחְפְּרוּ [ יתביישו ] עִם פְּסִילֵיהֶם. וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ. וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ. וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתֶךָ. וִילַמְּדוּ תוֹעִים בִּינָה. וִימַלְלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ. וִינַשְּאוּךָ מִתְנַשֵּא לְכֹל לְרֹאשׁ. וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ. וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר תִּפְאָרָה.

יְהִי רָצוֹן, שֶׁמִלִפְנֵי  הַשֵׁם, שֶׁנְזַכֶּה לִרְאוֹת שְׁלַב חָשׁוּב זֶה בְעֵינֵינוּ. אָמֵן!

 

לָמָה בִּתְקוּפָתֵנוּ יֵשׁ חוֹבָה גְדוֹלָה יוֹתֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְלַמֵד אֱמוּנָה לְאוּמוֹת הָעוֹלָם?

אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹמֵד בַּמָקוֹם. הוּא מִתְקַדֵם אֶל שָׁלָב גָבוֹהַ יוֹתֵר, הַגְאוּלָה

בִּתְקוּפָה זוֹ מְתוֹאֶרֶת בִּנְבִיאִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. אֶחָד הַדְבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּאוֹתָה הָעֵת, הִיא הָאֱמוּנָה "בְּהַשֵׁם", שֶׁתִהְיֶה בְּלֵב כָּל בְּנֵי הָאָדָם. יַגִיעַ זְמַן בּוֹ תֶחְדַל הָאֱמוּנָה בֶּאֱלִילִים, בְּכוֹכָבִים, בָּרוּחוֹת וְשֵׁדִים, וְגַם בִּבְנֵי אָדָם כַּרִיזמָטִיִים שֶׁהָפְכוּ לֶאֱלִילִים.

הַמִין הָאֱנוֹשִׁי יַגִיעַ לַהַכָּרָה, "שֶׁהַשֵׁם",  הוּא הַכֹּחַ הָאֶחָד וְהַיָחִיד הַמֵנִיעַ אֶת כֹּל הַבְּרִיאָה. הַכָּרָה זוֹ תָבוֹא מִתוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁקַיֶימֶת בְּעַם יִשְׂרָאֵל. יְרוּשָׁלַיִם, וְהַמִקְדָשׁ שֶׁיִיבָּנֶה בְּתוֹכָה, יִהְיוּ מֶרְכָּז עוֹלָמִי אֵלָיו יַעֲלוּ לָרֶגֶל כֹּל הָעַמִים, לִשְׁאוֹב כֹּח, לְקַבֵּל אֱמוּנָה, לְהִתְחַבֵּר אֶל אֱלוֹקִים דֶרֶךְ  הָעָם הַיְהוּדִי.

כָּךְ אוֹמֵר יְשַׁעְיָה פֶּרֶק ב (כ) בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת.

פֵּירוּשׁוֹ שֶׁל פָּסוּק זֶה שֶׁהָעַמִים יִזְנְחוּ כֹּל מִינֵי תְּפִיסוֹת עוֹלָם וְכָל מִינֵי אֱמוּנוֹת שֶׁהֵם דָגְלוּ בָּהֶם שָׁנִים רַבּוֹת וְיַכִּירוּ שֶׁטָעוּ,  וְיִתְחַבְּרוּ אֶל הָאֱמוּנָה בְּאֵל אֶחָד.

אָנוּ חָשִׁים בָּעֵת הַזוֹ, שֶׁהַגְאוּלָה קְרֵבָה וְהוֹלֶכֶת. בְּעֶצֶם הִיא כְּבָר הִתְחִילָה. הַרְבֵּה שְׁלַבִים לִגְאוּלָה. נְצַיֵין כַּמָה שְׁלַבִּים שֶׁכְּבָר נִיכָּרִים.

 •          קִיבּוּץ גָלוּיוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא שָׁלָב רִאשׁוֹן.

•           הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וּפְרִיחַת הָאָרֶץ הַקְדוּשָׁה הֵם שְׁלַבִּים נוֹסָפִים.

•           כְּמוֹ כֵן הֲקָמַת מֶרְכָּזִים לְלִימוּד תוֹרָה, יְשִׁיבוֹת וּבָתֵי כְּנֶסֶת בַּאָרֶץ שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֵמָה, זֶה עוֹד שָׁלָב בַּגְאוּלָה.

 

כֹּל הַשְׁלַבִּים הַלָלוּ הֵם הֲכָנָה  וְאִיסוּף כֹּח אֶל הַשָׁלָב שֶׁל הֲפָצַת אוֹר הָאֱמוּנָה לְעַמִים כּוּלָם.

אִם עָם יִשְׂרָאֵל,  לֹא יִפְעַל בְּכִיוּוּן זֶה, הֲרֵי אֵינוֹ מְמַלֵא אֶת הַשְׁלִיחוּת שֶׁלוֹ, אֵינוֹ מְיַישֵׂם אֶת הַכּוֹחוֹת וְהָאֶתְגָר שֶׁהַטִיל עָלָיו בּוֹרֵא הָעוֹלָם וְחָלִילָה יְקַבֵּל עַל כָּךְ עוֹנֶשׁ.

וְכָךְ נֶאֱמַר בְּמִדְרָשׁ (חֵלֶק מִן הַתוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה) וְיִקְרָא רָבָה פָּרְשָׁה ו' פִּסְקָה ה': 'אִם לֹא תַגִידוּ אֱלָהוּתִי לְאוּמוֹת הָעוֹלָם, הֲרֵי אֲנִי פּוֹרֵעַ מִכֶּם' 

 

נִרְאָה שֶׁמִתְקָרֶבֶת וְהוֹלֶכֶת הַנְבוּאָה שֶׁנִיבֵּא יִרְמְיָה הַנָבִיא, עַל הַהִתְפַּכְּחוּת הַמוֹנִית שֶׁיַעַבְרוּ הַגוֹיִים, וְיַכִּירוּ שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּה, אֵין בָּה אֱמֶת שְׁלֵמָה, וִיאַמְצוּ גִישָׁה חֲדָשָׁה, שֶׁאוֹתָה יִסְפְּגוּ בִּירוּשָׁלַיִם מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל.

וְכָךְ הוּא אָמַר: סֵפֶר יִרְמְיָה פֶּרֶק טז (יט) ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל."

וּבִזְכַרְיָה פֶּרֶק ח/כב וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים, לְבַקֵּשׁ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם, וּלְחַלּוֹת, אֶת-פְּנֵי יְהוָה.  {ס}

כג כֹּה-אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם; וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם--כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹהִים עִמָּכֶם."

זֶה תַפְקִידוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְהַנְחִיל  אֱמוּנָה שְׁלֵמָה אֲמִיתִית וּטְהוֹרָה לְכֹל בָּאֵי עוֹלָם הַמְעוּנְיָינִים בֶּאֱמוּנַת הַתוֹרָה-אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל.

 

►לחזור

פֶּרֶק ו:  מַהִי אֶפְשָׁרוּת הַגִיוּר?

כְּפִי שֶׁרָאִינוּ גוֹי לֹא מְחוּיָיב לְהִתגַיֵיר וְלִהְיוֹת יְהוּדִי, אֻמְנָם אֶפְשָׁרוּת זוֹ קַיֶימֶת. אִם גוֹי מַרְגִישׁ צוֹרֶךְ פְּנִימִי חָזָק לִהְיוֹת שַׁיָיךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל לְגוֹרָלוֹ וּלְתוֹרָתוֹ, הוּא פּוֹנֶה אַל רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבַקָשָׁה לִלְמוֹד אֶת הַהֲלָכוֹת וְלַעֲבוֹר גִיוּר.

בִּשְׁלַב רִאשׁוֹן מַסְבִּירִים לוֹ, שֶׁאֵין צוֹרֵךְ בְּדָבָר, כִּי תַפְקִידוֹ יִהְיֶה מְאוֹד חָשׁוּב אִם יִשָׁאֵר גוֹי וִיקַיֵים אֶת מִצְוֶות בְּנִי נֹחַ. כְּמוֹ כֵן הֵם מַסְבִּירִים לוֹ שֶׁקִיוּם 613 מִצֶווֹת שֶׁל יְהוּדִי עִם פְּרָטֵי הַפְּרָטִים שֶׁל הַהֲלָכוֹת, אֵין  זֶה דָבָר קַל כְּלַל.

אֻמְנָם אִם הוּא מַחְלִיט בְּכָל זֹאת, שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת יְהוּדִי לְכֹל דָבָר לַמְרוֹת הַקְשָׁיִים,  מְאַפְשְׁרִים לוֹ,  וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת לִקְבוּצַת לִימוּד שֶׁל הַתוֹרָה וְהִלְכוֹתֶיהָ, לִקְרַאת מִבְחָן בִּפְנֵי  3 דַיָינִים. דַיָין הוּא שׁוֹפֵט בַּהֲלָכָה הַיְהוּדִית שֶׁהוּסמַך לְכָךְ.

אִם הַגוֹי עָבַר אֶת הַמִבְחָן, וְהִצְהִיר שֶׁכַּוָונָתוֹ לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַתוֹרָה וּמִצְווֹתֵיה, הֲרֵי הוּא יִצְטָרֵף לַעֲבוֹר שְׁנֵי שְׁלַבִּים נוֹסָפִים.

הָאֶחָד בְּרִית מִילָה, וְהַשֵׁנִי טְבִילָה בְּמִקְוֶוה.

בְּרִית מִילָה הוּא חִיתוּךְ שֶׁל עֲרֵלָה שֶׁקַיֶימֶת בְּגוּף שֶׁלָּנוּ מֵעֵת הַלֵידָה. זוֹ פִּיסַת בָּשָׂר קְטַנָה הַמְכַסָה אֵת אֵיבַר הַמִין, אוֹתָה מְסִירִים.

הַפְּעוּלָה הַשְׁנִיָיה הִיא לְהִיכָּנֵס אֶל מִקְוֶוה. מִקְוֶוה זֶה  מָקוֹם אֵלָיו נִקְווּ מֵי גְשָׁמִים. זֶה מָקוֹם בּוֹ נִכְנָסִים כְּדֵי לְהִיטַהֵר מִטוּמְאָה. לְמָשָׁל נָשִׂים יְהוּדִיוֹת טוֹבְלוֹת בְּמִקְוֶוה כֹּל חוֹדֶשׁ 12 יוֹם  בְּעֵרֶךְ, אַחַר תְחִילַת מַחְזוֹר הַוֶוסֶת שֶׁלָהֶן. יֵשׁ הַטוֹבְלִים לִקְרַאת שַׁבָּת אוֹ חַג בְּמִקְוֶוה. 

אַחַר הַמִילָה וְהַטְבִילָה,  הַגוֹי בְּעֶצֶם הוֹפֵךְ לִיהוּדִי.  לְפִי חַכְמַת סוֹד הַתוֹרָה, בְּרֶגַע שֶׁל הַטְבִילָה מְקַבֵּל הוּא סוּג שֶׁל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה וּמְיוּחֶדֶת, וּמֵעַתָה יְהוּדִי הוּא לְכֹל דָבָר.

בְּתָנָ"ךְ הָיוּ כַּמָה גוֹיִים שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהִיכָּנֵס אֶל הָעָם הַיְהוּדִי וּלְקַבֵּל עַל עַצְמָם  לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהָעָם וּלְקַיֵים אֶת חוֹבוֹת הַתוֹרָה.

 כָּךְ מָצָאנוּ אֶת חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ-יִתְרוֹ. בִּתְחִילָה הוּא הָיָה מַנְהִיג רוּחָנִי שֶׁל מִדַיָין.  אָז הִכִּיר הַרְבֵּה סוּגִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְהִשְׁתַחֲוָוה לִפְסָלִים. אֲבָל בִּזְכוּת מֹשֶׁה, שֶׁהִתְחַתֵן עִם בִתוֹ צִפּוֹרָה, הוּא הִתְקָרֵב אֶל הָאֱמוּנָה הַיְהוּדִית וְהִתגַיֵיר.

 בִּתְקוּפָה מְאוּחֶרֶת יוֹתֵר שֶׁל יְמֵי הַשׁוֹפְטִים, עוֹלָה דְמוּתָה שֶׁל רוּת שֶׁהָיְיתָה סָבָה/ סָבְתָא שֶׁל דָוִד הַמֶלֶךְ. הִיא בָּאָה מֵהָעָם הַמוֹאָבִי וַעֲבְרָה בְּעַקְשָׁנוּת תַהֲלִיךְ שֶׁל גִיוּר.  וּלְבַסוֹף  מִצֶאֱצָאֶיהָ הָיָה דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

►לחזור

Kapitel 1: Die Nachkommen Noahs und das Haus Abrahams

Der Mensch – besitzt etwas Höheres Göttliches in sich - פֶּרֶק א: הָאָדָם-יֵשׁ בּוֹ מַשֶׁהוּ עֶלְיוֹן אֱלוֹקִי

Der Mensch – besitzt etwas Höheres Göttliches in sich - פֶּרֶק א: הָאָדָם-יֵשׁ בּוֹ מַשֶׁהוּ עֶלְיוֹן אֱלוֹקִי

Kapitel 3: Die Nachkommen Noahs und das Haus Abrahams

Sollte ein Nichtjude konvertieren? Ist dies wünschenswert? - פֶּרֶק ג: הַאִם כְּדַאי לְגוֹי לְהִתְגַיֶיר? הַאִם זֶה רָצוּי

Sollte ein Nichtjude konvertieren? Ist dies wünschenswert? - פֶּרֶק ג: הַאִם כְּדַאי לְגוֹי לְהִתְגַיֶיר? הַאִם זֶה רָצוּי

Kapitel 4: Die Nachkommen Noahs und das Haus Abrahams

Welche Rolle spielt das jüdische Volk in Bezug auf die ganze Menschheit? - פֶּרֶק ד: מַה תַפְקִידוֹ שֶׁל הָעָם הַיְהוּדִי בְּיַחַס לְכֹל הָאֱנוֹשׁוּת

Welche Rolle spielt das jüdische Volk in Bezug auf die ganze Menschheit? - פֶּרֶק ד: מַה תַפְקִידוֹ שֶׁל הָעָם הַיְהוּדִי בְּיַחַס לְכֹל הָאֱנוֹשׁוּת

Kapitel 5: Die Nachkommen Noahs und das Haus Abrahams

Wann hatte die Verbreitung der noachidischen Gebote unter die Nichtjuden begonnen? - ֶּפֶּרֶק ה: מָתָי הֵחֵלָה הֵפַצַתְ מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ בְּקֶרֶב הַגוֹיִים

Wann hatte die Verbreitung der noachidischen Gebote unter die Nichtjuden begonnen? - ֶּפֶּרֶק ה: מָתָי הֵחֵלָה הֵפַצַתְ מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ בְּקֶרֶב הַגוֹיִים

Kapitel 6: Die Nachkommen Noahs und das Haus Abrahams

Welche Möglichkeit der Konvertierung gibt es? - מַהִי אֶפְשָׁרוּת הַגִיוּר

Welche Möglichkeit der Konvertierung gibt es? - מַהִי אֶפְשָׁרוּת הַגִיוּר

Werden Sie jetzt Mitglied

und profitieren Sie!