4. Das Prinzip der Selbstheilung

Die Grundlage für die antike hebräische Medizin, Aufbau der Selbstheilung - .הַבָּסִיס לָרְפוּאָה הָעִבְרִית הַקְדוּמָה; שִׁיקוּם הָרִיפּוּי הָעַצְמִי

4. Das Prinzip der Selbstheilung

4. Das Prinzip der Selbstheilung

Die Grundlage für die antike hebräische Medizin, Aufbau der Selbstheilung - .הַבָּסִיס לָרְפוּאָה הָעִבְרִית הַקְדוּמָה; שִׁיקוּם הָרִיפּוּי הָעַצְמִי

4. Die Grundlage für die antike hebräische Medizin,  Aufbau der Selbstheilung 4.הַבָּסִיס לָרְפוּאָה הָעִבְרִית הַקְדוּמָה; שִׁיקוּם הָרִיפּוּי הָעַצְמִי

 

4. Die Grundlage für die antike hebräische Medizin. Aufbau der Selbstheilung

Die Verwendung von Heilkräutern des Heiligen Landes ist eine alte Tradition, die in der ganzen antiken Welt bekannt war. Ihre Entdeckung und Verbreitung ist dem fundierten Wissen der Urväter auf diesem Gebiet zu verdanken, insbesondere was die Heilkräuter des Heiligen Landes betrifft, die einzigartige Heileigenschaften aufdecken.

In der Bibel, Mischna und Talmud, sowie in verschiedenen historischen Quellen, und archäologische Ausgrabungen, sind verschiedene medizinische Verwendungen von Pflanzen und zusätzliche Massnahmen beschrieben.

Unter den Eigenschaften Behandlungsansätze sind:

Verwendung von lokalen Pflanzen
Hesekiel - Kapitel 47/12 „Ihre Frucht wird zur Speise dienen und ihre Blätter zur Arznei.“
Psalm - Kapitel 51/9 „Entsündige mich mit Isop, dass ich rein werde; wasche mich, dass ich schneeweiss werde“

Der Isop ist eine einheimische Pflanze - Syrische Origanum der Familie der Lippenblütler wie Lavendel, Oregano oder Thymian. Die meisten Pflanzen enthalten Phenolen mit leistungsfähigen antiseptischer Wirkung wie: Thymol und Karvakrol. Zusätzlich zu ihrer Fähigkeit, die Haut von Pilzen und Bakterien zu lösen, stellt sich heraus, dass diese Substanzen auch die Funktionen des körpereigenen Immunsystems stärken.  

Die Betonung auf Veränderung  einer unerwünschten Situation:

Dies stellt eine Änderung der Phase dar. Mal aus statischen Modus ändert sich zu fliessen, und zurück zu statischen Modus, oder von einem gesunden Zustand zu Krankheit und zurück zu einem gesunden Zustand.

Als Beispiel:  Als Gott befahl Moses in Ägypten vor Pharao seinen Stab zu Boden zu werfen und der Stab wurde zu einer Schlange und dann zurück in seine Ausgang Position. Oder als er seine gesunde Hand in seine Achselhöhle steckte und als er sie heraus zog, da war sie aussätzig wie Schnee, um dann vom kranken Zustand wurde sie wieder gesund. (Die Komponenten Stab und Schlange sind bis heute ein Symbol der heutigen Medizin.)

Die Bedeutung der Leber und der Nieren

Diese Bedeutung existiert noch bis heute in der chinesischen Medizin, und wird in der hebräischen Sprache wiederspiegelt: Das Wort Kaved (Leber), ist auch ein Quelle für andere wichtige Wörtern wie; Schwer und Ehre

Das Wort Niere wird auch als: ganze, einschliesslich, Gesamtheit und Holismus gebraucht.

nach oben       nächstes Kapitel

4. הַבָּסִיס לָרְפוּאָה הָעִבְרִית הַקְדוּמָה, שִׁיקוּם הָרִיפּוּי הָעַצְמִי

בַּמִקְרָא, בַּמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד, כְּמוֹ גַם בִּמְקוֹרוֹת הִיסְטוֹרִיִים שׁוֹנִים וּבַחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיוֹת, נֶחְשָׂפִים שִׁימוּשִׁים רְפוּאִיִים שׁוֹנִים בַּצְמַחִים וּבְאֶמְצָעִים נוֹסָפִים. בֵּין הַמְאַפְיְינִים לַגִישׁוֹת הַטִיפּוּל:
 

א.   שִׁימוּשׁ בִּצְמַחִים מְקוֹמִיִים:
וּבִתְהִילִים נ"א/ט "תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר  תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין"
הָאֵזוֹב כָּלַל כְּכוֹל הַנִרְאָה זְנֵי אֵזוֹב מָצוּי, צִיטרָה וְקוֹרָנִית, שֶׁרוּבָּם מְכִילִים פנולִים בַעֲלֵי פְּעִילוּת מֵחַטֵאת חֲזָקָה: תִימוֹל וקרבקרול. בְּנוֹסָף לִיכֹלְתָם לְהָמִיס מַעֲטֶפֶת שֶׁל פִּטְרִיוֹת וְשֶׁל חַיְידַקִים וּבְכָךְ לְרַסֵק אוֹתָם, מִתְבָּרֵר שֶׁחוֹמָרִים אֵלוּ גַם מְסַיְיעִים לְתִפְקוּדֵי מַעֲרֶכֶת הַחִיסוּן שֶׁל הַגוּף.

ב. דָגֵשׁ עַל שִׁינוּי שֶׁל מַצָב לֹא רָצוּי:
כָּךְ מוֹפִיעַ בָּעֵת שֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְקַבֵּל אוֹת לְהַרְאוֹת לְחַרְטוּמֵי מִצְרַיִם: מַטֵהוּ הוֹפֵךְ לַנָחָשׁ, וְחוֹזֵר לִהְיוֹת מַטֶה. (מֵרְכִיבִים אֵלוּ קַיָימִים בְּאוֹפֶן מְסוּיָים בְּסֵמֶל הָרְפוּאָה עַד הַיוֹם.) מִיָד לְאַחֵר מִכֵּן, מְקַבֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹת נוֹסָף: יָדוֹ הוֹפֶכֶת לַמְצוֹרַעַת, וְאַחַר כָּךְ שֶׁבָּה וּמִבְּרִיאָה בְּבַת אַחַת. בִּשְׁנֵי הַמִקְרִים, מְדוּבָּר בְּשִׁינוֹ פַאזָה. (בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִמַצָב סטָאטִי לְמַצָב זוֹרֵם וּבַחֲזָרָה; בְּפַעַם הַשְׁנִיָיה, מִמַצָב בָּרִיא לְמַצָב חוֹלֶה וּבַחֲזָרָה).

ג. חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל הַכָּבֵד וְהַכְּלָיוֹת:
חֲשִׁיבוּת זוֹ קַיֶימֶת עַד הַיוֹם בָּרְפוּאָה הַסִינִית וּמִשְׁתַקֶפֶת בַּשָׂפָה הָעִבְרִית: כָּבֵד הוּא מַקוֹר לְמִילִים חֲשׁוּבוֹת כְּמוֹ "כָּבוֹד" וְאִלוּ הַכְּלָיוֹת: כּוּלוֹ כּוֹלֵל כּוּלִיוּת".

לחזור    לפרק הבא

Werden Sie jetzt Mitglied

und profitieren Sie!